הזוכה בפרס

פרס המקור 2004

בשנה הראשונה (2004) הוענק פרס אחד, שיקרא בינתיים פרס המקור 2004. הפרס הוענק למקסים יורש, אזרח ישראלי, שנבחר על תרומה חשובה ומשמעותית לעולם התכנה החופשית.

בקריטריון "תרומה חשובה ומשמעותית" הכוונה לאדם שהשפיע השפעה מכרעת על התפתחות התכנה החופשית - הוא או היא הפכו משהו בלתי-אפשרי לאפשרי, השפיעו על משתמשי תכנה חופשית רבים, או עשו משהו שגרם לאנשים רבים להתחיל להשתמש בתכנה חופשית. תרומה חשובה ומשמעותית איננה מוגבלת למתכנתים - תרומות חשובות ומשמעותיות בנושאי תרגום, עיצוב ממשקי משתמש, תיעוד, פעילות הסברתית, תתקבלנה אף הן בברכה.

הקריטריון של אזרחות ישראלית של הזוכה נועד להבדיל את פרס המקור מפרסים בין-לאומיים אחרים שכרגיל הולכים לאותם ענקים כמו ריצ'רד סטולמן או לינוס טורוולדס. בעתיד, כאשר נחלק יותר פרסים ויהיו קטגוריות מיוחדות לישראל (כגון, תרומה לתמיכה בשפה העברית), מגבלת האזרחות תוסר.

יש לציין שהמועמדים והזוכים בפרס המקור אינם חייבים להיות חברי או ידידי העמותה. יתרה מזאת, מועמדים שהגיעו לשלב האחרון של התחרות יזכו אוטומטית בשנת חברות חינם, וזו הזדמנות של העמותה לצרף לשורותיה אנשים מצוינים שעד כה לא היו חברים בה.

תהליך בחירת הזוכים

התהליך מתחיל בהצעת מועמדים. כל אחד היא רשאי להציע מועמד או מספר מועמדים לפרס על-ידי משלוח דואר-אלקטרוני ל- prizehamakor.org.il, בציון שם המועמד ותרומתו לתכנה החופשית (בפירוט רב ככל האפשר, כולל קישורים רלוונטיים). כאמור, אין המועמדים חייבים להיות חברי או ידידי העמותה. מותר לאדם להציע את מועמדותו שלו עצמו. חברי הוועד וועדת הביקורת המכהנים, וכן חברי ועדת הפרס (אם מונתה כזו) מנועים מלהיות מועמדים לפרס.

אחרי שנאספו כל הצעות המועמדות, ועדת הפרס (או ועד העמותה) התכנסו ובחרו מבין כולם את חמשת המועמדים הראויים ביותר. היבחרות כאחד מחמשת המועמדים הסופיים היא כבוד בפני עצמו, ואנו מתכבדים להעניק לכל אחד ואחת מהם חברות שנתית בעמותה.

אחרי שהוועד הכריז על חמשת המועמדים לפרס, התחיל שלב ההצבעה על הזוכה הסופי בפרס, בו השתתפה העמותה כולה: כל חברי וידידי העמותה היו בעלי זכות הצבעה. הזוכה הוכרז באירוע חגיגי (אוגוסט פינגווין) וקיבל פרס מכובד מתנת חברת ביונד סקיוריטי. דירוג שאר המועמדים לא נחשף, כדי ליצור אירוע שיש בו רק מנצחים ולא "מפסידים".

רשימת המועמדים

צמצום רשימת 31 המועמדים שהוצעו לחמישה בלבד הייתה משימה קשה, בגלל ריבוי המועמדים הראויים שתרמו תרומה חשובה ומשמעותית לתכנה חופשית, כמעט בכל תחום שניתן לעלות על הדעת. התחרות הייתה קשה, ולכן לצערנו היו גם מספר מועמדים מעולים שלא נכנסו לרשימה הסופית. אך מצד שני, עלינו לשמוח בכך שנמצאו מספר לא קטן של אנשים מעולים בישראל שתרמו כה-רבות לתכנה חופשית.

בהשוואה בין שני מועמדים ראויים, ייחסנו משקל גם להשפעתה המצטברת של תרומת המועמד עד כה. לכן מי שלא נכלל השנה ברשימת המועמדים הסופית, אל לו (או לה) להתייאש - התמידו בפועלכם, ואולי תיבחרו בשנה הבאה. ובכל מקרה, בהזדמנות זו אנחנו רוצים לומר "תודה!" גם לכל אותם אנשים שלא נכללים השנה ברשימת המועמדים, אבל תרמו לקידום התכנה החופשית.

כאמור, הפרס השנה הוא אישי, ולא פרס לקבוצה או לפרויקט. במספר מקרים נתקלנו בפרויקטים חשובים מאוד, אך בהם לא ניתן היה לבחור מי מאנשי הפרויקט תרם את התרומה המשמעותית ביותר ולהעמידו כמועמד לפרס. אנו מקווים שבשנה הבאה מספר פרסי המקור יגדל, ויינתן פרס גם לפרויקט הראוי ביותר.

ובכן, להלן רשימת חמשת המועמדים הסופיים לפרס המקור 2004, בסדר אקראי:

1. גיא קרן
2. מקסים יורש
3. מני ליבנה
4. דב גרובגלד
5. אמיר פליבצקי

תיאור המועמדים

חמשת המועמדים לפרס תרמו רבות ממרצם, זמנם, ולפעמים מכספם, לקידום התכנה החופשית בישראל ובכלל. כל אחד מהם, בדרכו, השפיע השפעה מכרעת על התפתחות התכנה החופשית, הפך משהו שהיה בלתי-אפשרי לאפשרי, ושינה לטובה את חווית התכנה החופשית של מספר רב של משתמשים. על כך כל החמישה ראויים לתודתנו ולהערכתנו, ולאות הוקרה התכבדנו להזמין כל אחד מהם להיות חבר בעמותה, למשך שנה ללא דמי-חבר. אנו מאמינים שחברים משפיעים כמו אלו יוסיפו כבוד רב לעמותה ולכולנו.

להלן תיאור קצר של פועלם של כל אחד מחמשת המועמדים לפרס (באותו סדר אקראי):

גיא קרן - Guy Keren

גיא הוא אחד ממקימי מועדון הלינוקס החיפאי, מועדון התכנה החופשית הוותיק והמפואר בישראל. המועדון הוקם כבר בשנת 1999 ומאז נפגש פעם בכשבועיים להרצאה בנושאי לינוקס ותכנה חופשית, ומדי שנה מקיים גם סדרת הרצאות מבוא ללינוקס למתחילים, ומסיבות התקנת לינוקס. גיא הוא המרצה המתמיד ביותר במועדון, ומאז 1999 העביר 31 הרצאות על נושאים שונים ומגוונים, שהם כמעט שליש מכל ההרצאות שהועברו במועדון. מספר רב של משתמשי לינוקס בהווה נחשפו לנפלאות התכנה החופשית דרך הרצאותיו של גיא. גיא גם עוזר למשתמשים חדשים ביוניקס דרך מדריכים שכתב, והיה מעורב בכתיבת תכנה חופשית בפרויקט syscalltrack.

מקסים יורש - Maxim Iorsh

לפעמים, תכנה חופשית דומה למזג האוויר - כולם מדברים עליה, אבל אף אחד לא עושה כלום לשינוי המצב. המצב במשך שנים רבות בתחום הגופנים העבריים החופשיים היה בכי-רע. היו מספר גופנים עבריים ישנים בגודל קבוע, אך לא היו משפחות גופנים עבריים המתאימות לצרכים המודרניים של עיבוד תמלילים, צפייה באתרי אינטרנט וכדומה. כולם בכו על המצב והשתמשו בתחליפים לא-חופשיים, אבל לא עשו דבר לשנות את המצב. זאת עד שבא מקסים והחליט שהגיע הזמן לעשות מעשה. בשנת 2002 הוא החל לעבוד לבדו על פרויקט קולמוס, שבא לתכנן גופנים מודרניים ושימושיים לעברית, הדומים לגופנים המוכרים ממערכות קנייניות. מאז, מקסים ממשיך ועובד על הפרויקט במרץ. מקסים למעשה סגר את אחד החוסרים האחרונים שמנעו עד שנת 2002 הפצת מערכת-הפעלה עברית חופשית לחלוטין - החוסר בגופנים.

מני ליבנה - Meni Livne

משתמש-מחשב ישראלי "ממוצע" ששוקל לעבור ללינוקס רוצה תמיכה מלאה בעברית. תשובות כמו "אפשר לקנפג כל אפליקציה בנפרד", "אפשר, אבל אין תמיכה בבדיקת איות בעברית בחלק מאפליקציות" או "אפשר, אבל תלמד אנגלית בשביל להשתמש בתכנה" אינן מתקבלות בברכה בדרך כלל. מני אחראי מ 1999 על כל האספקטים של התמיכה העברית והתרגום העברי בסביבת שולחן העבודה KDE - שהיום תומכת בעברית כמעט בכל צורה וכמעט בכל פינה של התכנה. מספר חלקים שהיו חסרים לתמיכה עברית (כגון דו-כיווניות ב- QT ובדיקת איות) נעשו על-ידי אחרים, אולם מני הוא זה שדאג שכל החלקים ישולבו יחד באופן חלק ב- KDE, והפך את KDE לשולחן העבודה החביב על משתמשי לינוקס בישראל.

דב גרובגלד - Dov Grobgeld

טקסט עברי נכתב מימין לשמאל, אך מספרים ומילים זרות משמאל לימין.הצגת טקסט דו-כיווני היא הכרחית לרוב שימושי העברית במחשב: עיבוד תמלילים, הצגת אתרי אינטרנט, קריאת דואר אלקטרוני, ועוד. למרות זאת, עד 1999 לא היה פתרון לבעיה זו בתכנה חופשית. ב- 1999 הכריז דב על ספריית fribidi, שלראשונה אפשרה לעשות את כל אלו, בהתאם לתקן דו-הכיווניות של יוניקוד שיצא לפני כן. הספרייה של דב אפשרה לתכנות ולספריות התומכות בכתיבה דו-כיוונית לצוץ בזו אחר זו. היום, חלק מהפרויקטי התכנה החופשית הגדולים התומכים בעברית (כגון Gnome) תלויים ב fribidi למימוש דו-הכיווניות. fribidi שימש גם בטלפונים סלולריים מסוג "נוקיה קומוניקטור" בו נעזרים חירשים רבים בישראל לתקשור בעזרת פקסים - דוגמה יפה להשפעת תכנה חופשית מחוץ לעולם המחשבים השולחניים. fribidi הוא גם דוגמה מעניינת לשיתוף פעולה אזורי המבוסס על פתרון בעיות משותפות: בשנים האחרונות משתתפים בפיתוח fribidi שני איראנים דוברי פרסית (שגם היא נכתבת מימין לשמאל), והוא משמש גם מספר פרויקטים של תכנה חופשית ערבית.

אמיר פליבצקי - Amir Plivatsky

אמיר הוא המקים והמנכ"ל של ספקית האינטרנט הוותיקה ביותר בישראל, "אקטקום". אבל הוא גם תומך נלהב של Unix, Linux, ותכנה חופשית בכלל. כאשר רוב ספקיות האינטרנט בחרו להתעלם בהפגנתיות מקיומם של משתמשי לינוקס ומערכות אחרות שאינן מתוצרת מיקרוסופט, אמיר דאג שחברתו תתמוך באופן מלא במשתמשי לינוקס. הוא גם השקיע כסף ואנרגיה רבים כדי לתמוך בארגוני הלינוקס שהחלו צצים בישראל: מספר שרתים של הקהילה, כגון שרת IGLU, שרת המקור ומספר שרתי מראה של מגוון הפצות לינוקס ותכנה חופשית אחרת מתארחים ללא תשלום אצל אקטקום כבר מספר שנים. אמיר גם תומך כספית בסדרת הכנסים "אוגוסט פינגווין" ובאירועי לינוקס אחרים - ובלעדי תמיכה זו יתכן ולא היו כלל מתקיימים. גילוי נאות: מועמד זה הוא אחד הספונסרים הקבועים של אירועי עמותת המקור ובפרט של כנס "אוגוסט פינגווין 3", בו יוענק הפרס.

ועדת הפרס

• אלון אלטמן
• גלעד בן-יוסף
• נדב הראל
• אורי עידן

• אדיר אברהם
• מולי בן-יהודה
• לימור בן-יוסף
  
• יוסי נתנזון
  
• חיים רביה
  
• שחר שמש
  

לוח זמנים

• 24 ביוני 2004: סיום הצעת המועמדים (על-ידי כל אחד).
• 30 ביוני 2004: הצגת חמשת המועמדים על-ידי הוועד, והתחלת ההצבעה על הזוכה.
• 31 ביולי 2004: מועד אחרון להצבעה (על-ידי חברי וידידי העמותה).
• 6 באוגוסט 2004: אירוע אוגוסט פינגווין, וטקס הכרזת הזוכה.