הזמנת מרצים זרים בתשלום לכנס

אמ;לק

לרשות האוכלוסין יש נוהל מזורז למתן אישורי עבודה למומחים זרים שבאים לתקופה קצרה, שיכול לאפשר לכם להביא מרצה זר בתשלום לכנס שלכם. הוא עבד לנו בסה״כ טוב, אבל צריך להיות מודע לכמה נקודות. בפרט, לקרוא טוב, מראש, את הנהלים ואת כל הטפסים שצריך למלא בכל השלבים, ולהבין שכשהטפסים מדברים על „תקופת העסקה”, זו בעצם כל תקופת השהייה של המומחה הזר בארץ.

ולמי שכן מעוניין בפרטים

השנה סייעה עמותת המקור לקיומו של כנס Core C++‎, ובפעם הראשונה התמודדנו עם נושא הזמנת מרצים זרים בתשלום לכנס. גילינו שזה אפשרי ואפילו לא מסובך יותר מדי, אבל גם עשינו שגיאות שעלו לנו בהרבה לחץ מיותר. אנחנו רוצים לחלוק את מה שלמדנו, כדי שארגונים שמוצאים את עצמם במצב דומה יוכלו לעבור את התהליך יותר בקלות. דיסקליימרים:

  • הנוהל שפעלנו לפיו היה הנוהל הנסיוני; בתאריך 2.6.2019 הוא פורסם מחדש, כנוהל קבוע, ואנחנו לא בטוחים אם נעשו בו (או בהנחיות למימושו בפועל) שינויים (במעבר מהיר, נראה שלא).
  • אנחנו לא עורכי דין, והנאמר כאן אינו ייעוץ משפטי; אנחנו חולקים את מה שלמדנו מהנסיון, ותו לא.

קודם כל, כדאי להבהיר מה הם „ארגונים במצב דומה”. עמותת המקור קיימת כבר הרבה שנים, יש לה אישור ניהול תקין ואישורי מס הכנסה, אבל בכל השנים הללו מעולם לא היו לה עובדים בשכר. הכנס היה אירוע של ארבעה ימים: סדנאות ביום שלישי 14.5, הרצאות בימים רביעי וחמישי, וסדנאות נוספות, של חצי יום, ביום ששי 17.5. ביום שלישי הועברו ארבע סדנאות; אחת מהן על ידי מרצה ישראלי, והאחרות על ידי מרצים זרים. והכוונה היתה שאותם מרצים (גם הישראלי וגם הזרים) יקבלו שכר הולם על ההדרכה.

בהרבה מהכנסים שאורגנו תחת כנפי העמותה היו מרצים זרים, שקיבלו החזרים על הוצאות הנסיעה שלהם, אבל לא תשלום עבור ההרצאה עצמה. המצב הזה קל בהרבה — זה חוקי לחלוטין להיכנס לארץ על ויזת תייר, להשתתף בכנס ולהרצות בו; אבל ברגע שמדובר על תשלום על ההרצאה או הסדנא (מעבר להחזר הוצאות נסיעה), החוק והנהלים מחייבים שהמרצה הזר יקבל אשרת עבודה.

נוהל אחד, שני מסלולים

לרשות האוכלוסין יש נוהל מזורז, ידידותי יחסית, לטיפול בבקשות להיתרי עבודה למומחים שבאים לעבוד עד 45 יום, מהמדינות הנכונות (אלה שהבאים מהן פטורים מויזה בכניסה לישראל; כל מדינות המערב והרבה אחרות). את טופס הבקשה מגישים באינטרנט, והמסמכים שהם מבקשים הגיוניים לחלוטין (ממכם כמזמין: מכתב הסבר למה צריך את המומחה, והתחייבות לעמוד בתנאי העסקה שפויים; מהמומחה: צילום דרכון, קורות חיים ותעודות המעידות על השכלה או מומחיות).

הנוהל מכיר בשני סוגים של גופים שיכולים להגיש את הבקשה: „חברה מקומית” (ולצורך העניין, עמותה היא חברה, וכנראה שגם עוסק מורשה הוא חברה), או „חברה זרה”. בתור „חברה מקומית”, הגוף המגיש הוא המעסיק הישיר של המומחה, על כל המשתמע מכך — יחסי עובד־מעביד, ניכוי מס במקור, ביטוח לאומי, וכו׳. לארגון שכבר יש לו עובדים שכירים, כל זה מן הסתם פתיר בקלות. לעמותה כמו שלנו, שאין לה, זה נראה מסובך, יקר ומפחיד. שאלנו את המרצים שלנו, והם אמרו שהם יכולים להוציא לנו חשבוניות בתור עצמאים; שאלנו את מחלקת מומחים (יש להם שעות ספציפיות בהן הם עונים לטלפונים; קשה לתפוס אותם, אבל אפשר), והם הסבירו לנו שאנחנו יכולים להתייחס ל„עצמאי זר” כאל „חברה זרה”. אז לשם הלכנו.

הנוהל מסביר שבשביל שגוף ישראלי ייצג חברה זרה, צריך ייפוי כח מאושר בחותמת אפוסטיל. לחלק מהמרצים שלנו, אפילו להשיג את זה חייב נסיעה של שעתיים בכל כיוון — אפשר להעביר חיים שלמים בלי לשמוע אף פעם את השם הזה, „אפוסטיל”; אבל קיבלנו את ייפויי הכח. היגשנו את הטפסים עם המסמכים הנלווים, והחזקנו אצבעות.

הנוהל אומר שבמקרה של בקשה ע״י חברה זרה עשוי מדור מומחים לדרוש בקשה מקבילה של החברה המקומית – ולא ביקשו; הנוהל מדבר על תשובה תוך 6 ימי עסקים, וקיבלנו אישורים תוך יומיים־שלושה. הידד! הודענו למרצים שיש אישור, וחיכינו שהם יגיעו לארץ כדי לבצע את החלק האחרון בנוהל — להפוך את ההיתרים שקיבלנו במייל, לויזות עבודה של ממש.

השגיאות והבעיות

רק כשהגענו לשלב הזה, גילינו כמה בעיות. כאמור, השלב הזה מתבצע לאחר שהמרצים הזרים כבר נכנסו לארץ (בויזת תיירים אוטומטית, לפי הנוהל), ולכן, גילוי של בעיות בשלב הזה הוא מלחיץ ומדאיג במיוחד, שכן הבעיות עלולות לגרום לפעולות של הרשויות כנגד העמותה, או בעלי התפקידים, או, הגרוע מכל, כלפי המומחים הזרים.

צריך להדגיש שחלק מהבעיות נבעו מכך שלא ידענו בדיוק מה צריך לקרות בשלב הזה, מעבר לזה שצריך עכשיו לגשת ללשכת רשות האוכלוסין שלנו (לפי כתובת העמותה – הלשכה בפתח־תקווה). יכול להיות שזה היה מפורט בנהלים והעמודים שקראנו כבר אז, אבל התעלמנו כי התרכזנו יותר מדי בחלק של קבלת ההיתר; יכול להיות שחלק מהעמודים עודכנו רק בשלב מאוחר יותר. בכל אופן, ניסיונות לברר טלפונית נכשלו — מחלקת מומחים אמרה שברגע שהם נתנו היתר, תפקידם הסתיים, ושנדבר עם הלשכה; המודיעין הכללי אמר שנדבר עם מחלקת מומחים… אז הבירור נעשה רק בשלב מאוחר יותר. בכל אופן, הרוב כתוב ברמה זו או אחרת של פירוט במסמכים שקישרנו לעיל. שיעור ראשון: קראו את הנהלים על כל חלקיהם בתשומת לב!

הבעיה המהותית ביותר, עם זאת, נבעה מהניסוח של הטופס שהיגשנו. אחת השאלות הראשונות המופיעות בו היא „תקופה ההעסקה המבוקשת”. אין בעיה, חשבנו כשמילאנו, הם באים לעבוד רק יום אחד. תקופת העסקה: מ־14.5 עד 14.5. אבל מבחינת רשות האוכלוסין, „תקופת ההעסקה” היא התקופה שעבורה הויזה אמורה להיות בתוקף; מבחינתם, אין הבדל בין תקופת ההעסקה לתקופת השהייה. מרצים שלנו הגיעו מארה״ב, ובשביל נסיעה כזו, הם כבר צירפו בנות זוג ועשו טיול של שבועיים בארץ הקודש — ורק כשהם כבר היו בארץ, הבנו שההיתר שקיבלנו לא מתאים.

רמות הלחץ, והמאמץ שהיה צריך בשביל לתקן את זה — אם זה ייחסך ממישהו בעתיד בגלל המאמר הזה, דיינו. ראוי לציין לטובה את אנשי יחידת המומחים, שהבינו את הבעיה וסייעו לתקן אותה במהלך שהיה לגמרי לפנים־משורת־הדין.

בעיה נוספת שנתקלנו בה היתה קשורה לזה שלא עברנו בזמן על כל הנהלים (שיעור ראשון לעיל). אחד הנספחים לנוהל הטיפול המהיר הוא טופס החלפת סוג הויזה (מויזת תייר, ב/2, לויזת עבודה, ב/1). הינחנו מראש שאחרי שהעברנו את כל המסמוך, הטופס הזה אמור להיות טריויאלי. מה רבתה אכזבתנו, כשעברנו עליו בפעם הראשונה בשעה מאוחרת בערב של ה־13.5, לאחר שמתנדב התרוצץ כדי לאסוף מהזרים את הדרכונים וייפויי הכח המקוריים, וגילינו רק אז שהטופס דורש, מחד, תמונות פספורט, ומאידך, פרטים איזוטריים כמו שם הנעורים של האם ופחות איזוטריים כמו מספר ויזת התייר. הצלחנו להשיג הכל, שוב, תוך לחץ ומתח; תמונות הפספורט צולמו ע״י אנשי צוות הכנס בטלפון שלהם, הועברו במייל לצלם תמונות־פספורט שליד לשכת משרד הפנים, וכך הודפסו וצורפו.

הבעיה האחרונה היתה בכלל לא אצלנו; התברר שהמסלול של בקשה ע״י חברה זרה הוא יחסית נדיר – בלשכה שלנו טענו (לאחר מעשה) שזו הפעם הראשונה שהם נתקלים בבקשה כזו, למרות שהנוהל המזורז קיים כבר יותר משלוש שנים. כאשר הנוהל מופעל על „עצמאי זר”, זה הופך את זה עוד יותר משונה; בהיתר הופיע אותו שם גם בתור המומחה הזר וגם בתור המעסיק, ועד שהם קיבלו הסבר טלפוני מיחידת המומחים הזרים, הם בעצם לא לגמרי הבינו מה הם רואים. התוצאה של זה היתה שההסברים שלהם לגבי התהליך, וההמלצות לגבי מה שצריך לקרות הלאה, היו מוטעים – למשל, הם חשבו שההליך מחייב נוכחות פיזית של המומחה הזר בלשכת רשות האוכלוסין.

הפתעות אחרונות

קבלת ההיתר חייבה תשלום אגרה של 1,190 ₪ לכל מומחה זר; זה היה באינטרנט, ולכן נעשה בכרטיס אשראי. תוך כדי ההליכים הבנו גם שתהיה אגרה נוספת, עבור הנפקת ויזת העבודה עצמה; הנהלים השונים מזכירים „לוח אגרות”, אבל לא מקשרים אליו, ואת הלוח הזה לא מצאנו עד היום. מעבר ללוח המסתורי, ישנו נושא אמצעי התשלום; לפחות עבור המצב שלנו (מי שמגיע ללשכה הוא נציג העמותה, שהיא מיופת כח של חברה זרה) אמצעי התשלום הקביל היחיד עבור אגרת ההנפקה היה מזומן. זה סכום קצת גבוה, אז צריך להיות מוכן (בפועל, האנשים בלשכה היו חביבים ומלאי רצון לעזור, והתאפשר לצאת לכספומט סמוך בלי להצטרך להמתין שעות נוספות בתור).

האגרות האלה, מסתבר, תלויות במשך התוקף של האשרה, בארץ המוצא, ומה שגילינו רק ברגע האחרון, בשאלה אם הויזה תאפשר לבעליה לצאת מהארץ ולחזור אליה בתקופה שהיא בתוקף. מאחר ולא ביררנו עם המומחים שלנו מראש אם בשבועיים־טיול שלהם הם מתכננים לקפוץ גם לירדן או לסיני, וההבדל היה רק 175 ₪, אז כבר שידרגנו לויזה של כניסות מרובות; ואז התברר שעל כניסות מרובות צריך לשלם אם אתה אמריקאי, אבל לא אם אתה בריטי (זה לא typo; בריטים מועדפים על אמריקאים). בסוף שילמנו 512 ₪ על בריטי לשבוע, ו־927 ₪ על אמריקאי לשבועיים (פעמיים, כי היו שני אמריקאים).

סיכום

קשה לתאר את תחושת ההקלה למראה אשרות העבודה המודבקות סוף סוף בדרכונים. אושר גדול, לאחר ימים של לחץ והתרוצצות. אבל זה לא היה צריך להיות כך; זה לא היה צריך להיות כל כך קשה, ולכן הפוסט הזה.

התהליך, מבחינת הזרים

אנחנו מסכמים כאן את התהליך שעברו המרצים שלנו, כדי שיהיה מקור לתדרוך של המרצים הבאים שיעברו תהליך דומה, אבל שוב, ללא התחייבות; רשות האוכלוסין היא הגוף הקובע כאן.

  • לצורך בקשת ההיתר: עד כשבועיים לפני הגעתם לארץ, יהיה עליהם להעביר תצלום דרכון, קורות חיים, תעודות השכלה\מומחיות, ואם עובדים בשיטה של חברה זרה, סריקה של ייפוי כח לטובת העמותה לטפל בענייניהם, חתום בחותמת אפוסטיל (או מאושר ע״י נציגות ישראלית). כמו־כן יהיה עליהם לתת את תאריכי השהייה המתוכננת.
  • לצורך הנפקת הויזה, הם יצטרכו לספק תמונה שאפשר להוציא ממנה תמונת פספורט (התמונה מתצלום הדרכון לא תתאים), וכן פרטים אישיים נוספים, בהתאם לטפסים שצריך למלא. אלה דברים שאפשר, ולכן עדיף, לעשות לפני שהם מגיעים לארץ, יחסית בנחת.
  • לצורך הנפקת הויזה: בהנחה שהם לא רוצים לבלות כמה שעות במשרד הפנים, הם יצטרכו להעביר לנציג העמותה את דרכוניהם, ואת ייפוי הכח המקורי (אם נעשה שימוש בייפוי כח). כל זאת, באופן שיספיק לנציג העמותה להגיע ללשכת רשות האוכלוסין בתוך 48 שעות מהגעת המרצים לארץ.

התהליך, מבחינת הארגון המזמין

  • הארגון מקבל את המסמכים לצורך בקשת היתר מהמומחים הזרים
  • מגיש טופס בקשה דרך האינטרנט. דגשים:
    • בסעיף „תקופת ההעסקה” יש למלא את כל תקופת השהייה המתוכננת.
    • אם עבדתם במסלול של חברה זרה עם ייפוי כח, הכתובת בארץ היא הכתובת שלכם
    • צריך לשלם על כל היתר 1,190 ₪ (נכון ל־2019)
    • ההיתר, אם הכל הלך יפה, מתקבל במייל
  • אוספים מהם את שאר הפרטים לצורך הנפקת אשרות
  • כשהזרים מגיעים לארץ:
    • אוספים מהם את הדרכונים וכל דבר אחר שעדיין צריך
    • מכינים מזומן לתשלום אגרות — סדר גודל של 500 ₪ לכל שבוע שהיה של כל מומחה
    • מגיעים ללשכת רשות האוכלוסין עם הדרכונים והכל ומסיימים את ההליך

דגש אחד אחרון

כדי שמוזמן ייחשב מומחה, המשכורת שלו, על בסיס חודש עבודה, צריכה להיות לפחות 20 אלף ₪. כשאתם חושבים על העבודה שלו כעל יום או יומיים בלבד, זה כמעט טריויאלי — אתם הרי לא תדברו ברצינות על תשלום למרצה זר בכנס טכנולוגי, כשזה פחות מ־1000 ₪ ליום. אבל כשלוקחים בחשבון את כל זמן השהייה, זה יכול להגיע לגבול; עם שהיה של שבועיים, למשל, התשלום צריך להגיע בערך ל־10,000 ₪, אחרת הוא לא נחשב מומחה ואי אפשר להפעיל נוהל מזורז. צריך לקחת את זה בחשבון מראש, ואם זה מתקרב לגבול, להעלות את זה מול המרצים כחלק מתכנון הנסיעה שלהם.

לפרטים נוספים, אפשר לפנות לועד עמותת המקור בכתובת board@hamakor.org.il.

KernelTLV: Deep Dive Into Linux Security

העמותה החלה לקחת חסות על כנס KernelTLV, וזהו המיטאפ הראשון שנעשה מאז, בשיתוף פעולה עם Cymplify.io.

קישור למיטאפ: https://www.meetup.com/Tel-Aviv-Yafo-Linux-Kernel-Meetup/events/261830837/

After a long time we're coming back (!) with 2 presentations: "Forcing CFI on Embedded Devices" and "Shadow SUID for privilege persistence".

Schedule:
19:00-19:10: Mingle Mingle Mingle
19:10-19:15: Opening talk
19:15-20:00: Forcing CFI on Embedded Devices
20:00-20:15: Break
20:15-21:00: Shadow SUID for privilege persistence

Details:

Forcing CFI on Embedded Devices \ Gili Yankovitch

IoT device diversity is on the rise today. Most of these devices are being developed in an insecure fashion due to lack of knowledge and training or worse. This is easily solvable with good practices and training. But to achieve this, one must educate hundreds of developers worldwide, which just might be unfeasible. Therefore, a different solution might be better, placing responsibility on technology: In this talk we'll dive into the world of dynamic binary modification and how to utilize it to secure every Linux Based (ARM) embedded system, enhancing devices' integrity using modern security mechanisms enforcement. Although Control Flow Integrity is an already a known practice in the security world, it isn't common in software today, let alone in embedded systems. We will see how the framework integrates modern flow control integrity and other mechanisms to enforce and harden security features on top of already built binaries to protect even on the most under-secured software at runtime, while achieving low overhead.

Shadow SUID for privilege persistence \ Dor Dankner

When compromising a Linux machine, attacker have several known techniques to keep executing code in high privileges, but they all share the same major problem – they are well known, and therefore are easily discovered.
Even a new Linux user might notice an oddly named suid or a suspicious crontab. That fact makes attackers and red-teams crave for novel ways to hiddenly execute code in high privileges, in a way that would be hard for IT and users to notice.

In my talk i’ll expose “shadow suid” – a privilege persistence method I found in `binfmt`, the Linux executable loader. I’ll first have a step by step walkthrough on how the Linux kernel loads and executes ELF binaries and scripts, and finally I will show how the binfmt mechanism can be manipulated to gain a yet unknown privilege persistence.

הגרלת כרטיסים לכנס Core C++ 2019!

בתאריך 30.4.2019 יוגרלו שלושה כרטיסי כניסה לכנס Core C++ 2019 בין חברי וידידי עמותת המקור ששילמו דמי חבר בשנה האחרונה.
על מנת להשתתף בהגרלה יש למלא את הטופס ולוודא כי שילמתם את דמי החבר בשנה שקדמה ליום ההגרלה.

פרטים על הצטרפות לעמותה ותשלום דמי חבר ניתן למצוא כאן.

עוברים לדיסקורס

פעילי ועוקבי עמותה,

מתוך הרצון שלנו לפתח קהילה חזקה ואקטיבית, החלטנו בוועד לנסות להעביר את מרכז ההתדיינות בין פעילי העמותה מרשימת הדיוור אל דיסקורס, מערכת ברישיון GPL עם הרבה ותק, שנמצאת בשימוש גופים רבים בארץ ובעולם.

מזמינים אתכם להיכנס, להירשם, לקחת חלק בדיונים, ולשלוח לנו פידבקים.

קישור לאתר: https://forum.hamakor.org.il

לאלה שמעדיפים את ממשק המשתמש הישן והטוב של המייל, תוכלו לקרוא ולהגיב לדיונים ישירות מהמייל כמו תמיד.

דור בשם ועד המקור.

קול קורא למתנדבים!

עמותת המקור מחפשת מתנדבים!

אם אתם ואתן א.נשים שאוהבים קוד פתוח ותוכנה חופשית (כולכם) ויש לכן אפילו מעט זמן פנוי, אנחנו קוראים לכם לדגל! בואו למלא פרטים כאן.

אין צורך להיות חברי עמותה, לא צריך להיות מתכנתות-על, כל מה שצריך זה רצון טוב 🙂

לכניסה לטופס לחצו כאן: https://goo.gl/forms/hi8IgwANfb2NPFMm2

ועד המקור.

קול קורא להרצאות ב GopherCon Israel

כנס GopherCon Israel הראשון יוצא לדרך, בשיתוף עמותת המקור.
אנחנו מחפשים מרצים מעניינים בכל התחומים הקשורים לGo.

הכנס יהיה ב 11 לפברואר, 2019 במרכז הירידים בתל אביב.
להגשת הרצאה: https://papercall.io/cfps/1422/submissions/new
אתר הכנס: https://www.gophercon.org.il/

נתראה שם,
צוות GopherCon Israel

חבר חדש בועד עמותת המקור

בסיום כנס אוגוסט פינגווין שנערך ביום ששי האחרון בבית ציוני אמריקה בתל אביב, קיימנו גם אסיפה כללית של עמותת המקור. במסגרת האסיפה דיווחנו על המתרחש בעמותה בשנה האחרונה, דנו על דרכה בעתיד וגם ערכנו בחירות למוסדות העמותה — ועד וועדת ביקורת.

את פרוטוקול האסיפה נפרסם בקרוב, וגם סיכום של הכנס כולו, אבל בתור מתאבן אנחנו שמחים להודיע שהועד החדש שנבחר כולל את כל חברי הועד הקודם — משה נחמיאס, תומר בריסקר ושי ברגר — וכן חבר ועד חדש, דור דנקנר. הרכב ועדת הביקורת נותר כשהיה: מאיר מאור, אבי אברהם ועמית אהרונוביץ׳.

אנחנו מאחלים הצלחה לכל ממלאי התפקידים, ובמיוחד לדור — ברוך הבא!

אורי עידן

קראנו בזעזוע את הידיעות בדבר חקירתו של אורי עידן בחשד לעבירות מין והתחזות. עידן, שהיה בעבר חבר ועד ופעיל בעמותה, אינו ממלא כיום כל תפקיד בעמותה, אך חשנו צורך לגנות בחריפות את המעשים המיוחסים לו.
זו אינה דרכה של עמותת המקור, אשר פועלת ליצירת סביבה בטוחה לכל המשתתפות והמשתתפים בפעילות העמותה.
במידה ומישהי מהמשתתפות בפעילות העמותה הותקפה על ידו בעבר אנו קוראים לה לדווח על כך למשטרה בהקדם, ומחזקים את ידיה.

אסיפה כללית של עמותת המקור

בתאריך 9.11.2018 בשעה 13:00 תכונס אסיפה כללית של עמותת המקור – עמותה
ישראלית לתוכנה חופשית ולקוד – מקור פתוח (ע"ר).
אסיפת העמותה תתכנס בסיומו של כנס אוגוסט פינגווין בבית ציוני אמריקה בת"א.
הכניסה לאסיפה תהיה חופשית גם למי שלא השתתף בכנס (אם כי ההשתתפות בכנס היא
בחינם לחברי וידידי העמותה ששילמו דמי חבר בשנה האחרונה).

על סדר היום:
1. עדכונים על הפעילות השוטפת של העמותה במהלך שנת 2018.
2. דיון והחלטה לגבי מנגנון שיאפשר שותפות של תאגידים בעמותה, כולל שינוי
אפשרי של התקנון במידת הצורך ובהתאם (הצעת החלטה מפורטת
תימסר מבעוד מועד — הדיון על הצעה זו כבר מתקיים
ברשימת הדיונים של העמותה).
3. דיון פתוח על המשך דרכה של העמותה.
4. בחירות למוסדות העמותה. מי שבכוונתו להתמודד לתפקיד (חבר ועד או חבר
ועדת ביקורת), מוזמן להודיע על כך מבעוד מועד לרשימת הדיונים של העמותה,
אם כי כמובן אין חובה לעשות זאת.
5. דיון קצר על נושא Code of Conduct ואכיפתו באירועים ומרחבים של העמותה.

במידה ובמועד שנקבע לא יהיה קוורום של חברי האסיפה (רבע מכלל חברי
העמותה), האסיפה תדחה בשעה ותתקיים באותו מקום, בכל הרכב שהוא.
חברים שלא יכולים להשתתף במועד שנקבע, רשאים להפקיד יפויי כוח חתום בידי
חבר עמותה אחר, בו הם מפרטים כיצד בכוונתם להצביע בסוגיות שעל סדר היום.

האסיפה פתוחה גם למי שאינו חבר עמותה, אך זכות ההצבעה תינתן רק לחברי
עמותה. במידה ואתם כיום חברי העמותה ומעוניינים להפסיק את חברותכם, אנא
שלחו על כך הודעה בכתב לועד העמותה בטרם האסיפה, כדי שלא
נידרש לספור אתכם במניין הדרוש לקוורום.
במידה ואתם לא חברים ורוצים להצטרף, נשמח מאוד — אנא פנו לועד ובקשו זאת,
כפי שמתואר בעמוד ההצטרפות לעמותה.